עבירות מס על קצה המזלג 

עבירות מס הן שם כולל למספר סוגים של עבירות – עבירות מס הכנסה שהן עבירות על פקודת מס הכנסה, ועבירות מע"מ שהן עבירות על חוק מס ערך מוסף. יש חוקים נוספים שעבירה עליהם נחשבת עבירת מס, אולם לא ארחיב עליהם במאמר זה. מדובר בחוקים כגון פקודת המכס, חוק מס קנייה, חוק הבלו חוק מיסוי מקרקעין ועוד.

ענישה על עבירות מס

עבירת מס היא עבירה פלילית. אדם או תאגיד שעוברים על סעיף מסעיפי החוקים הללו או לא מצייתים להם, מבצעים עבירה פלילית שטומנת בחובה ענישה על שמסגרתה נקבעת בחוקים עצמם. סעיפי העונשין מוסדרים בפרק י"א בפקודת מס הכנסה ונכללים בסעיפים 215–228. בחוק מע"מ סעיפי העונשין מוסדרים בפרק ט"ז ונכללים בסעיפים 117–124.

בטבלה שלהלן  אציג כמה סעיפי עונשין נבחרים שמהם אפשר ללמוד בתמצית על עבירות המס השכיחות ועל הענישה המחויבת בגינן על פי החוק. מנתוני הטבלה נוכל להבין שיש טווח רחב לעבירות מס הן בנוגע למס הכנסה והן בנוגע למס ערך מוסף. לטווח זה אפשר להוסיף שלל התנהגויות או מעשים פליליים העשויים להוביל לכתבי אישום חמורים בגין עבירות מס.

עבירות מס שעלו לכותרות כמקרי בוחן לענישה

רבים הזדעקו לאחרונה בשל תוצאות הסדר הטיעון עם אריה דרעי. בלי לנקוב בדעה אישית אצביע על משמעות הענישה בהסדר זה.  הסדר הטיעון שנחתם כלל את הודאת הנאשם (דרעי) בסעיפים 216–217 לפקודת מס הכנסה (נוסף על סעיף  98 (ג) לחוק מיסוי מקרקעין). מדובר אפוא בסעיפים טכניים בעיקרם שאינם דורשים סף גבוה של יסוד נפשי (כוונה) כמו מטרה להתחמק מתשלום מס. לכן, על רקע העבירות הספציפיות שבהן הודה דרעי, הסביר השופט שמואל הרבסט, נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים: "העבירות המיוחסות לנאשם אינן כוללות זדון או כוונה להונות את שלטונות המס כעולה מסעיפי חוק אחרים המצויים הן בחוק מס שבח והן בפקודת מס הכנסה" (ת"פ 21-12-56231 מדינת ישראל נ' דרעי, עמ' 5). כלומר לאור סעיפי העבירה הספציפיים שבהם הודה דרעי, הענישה שעליה הוסכם מראש (מאסר על תנאי וקנס), הולמת את חומרת המעשים.

כנגד זה נתייחס להסדר הטיעון שעליו חתמה ציפי רפאלי (ת"פ 20868-06-20 מדינת ישראל נ' רפאלי ואחרים). הנאשמת הורשעה בשל הודאתה בעבירות לפי הסעיפים 216, 217 ו-220 והושתו עליה העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בהיקף של 2.5 מיליון שקלים (ענישה נוספת הושתה על נאשמים אחרים בכתב האישום). כפי שציינתי לעיל, החומרה היתרה בענישה הכוללת עונשי מאסר בפועל, נובעת בין היתר מהסעיף שבו הורשעה – סעיף 220  – שהוא סעיף מהותי הדורש יסוד נפשי של מטרה או כוונה להתחמק מתשלום מס.

האם דיווחים מוטעים יכולים להיחשב עבירות מס?

הינה כמה דוגמאות להתנהגות יום־יומית פשוטה לכאורה שעשויה להסתיים (חלילה) בכתבי אישום בגין עבירות מס.

• הצהרת כזב בטופס 101 – אדם המצהיר שמרכז חייו הם ביישוב מוטב לצורך הנחת מס, בעוד הוא חי למעשה במרכז הארץ.
• אדם שעבד שנתיים בארצות הברית, חזר ארצה וביקש להעביר לישראל את הכסף שחסך שם, תושבותו בישראל לא הופסקה והיה עליו לדווח על הכנסותיו ולשלם מס הכנסה בישראל (בקיזוז מיסי החוץ ששילם).
• שימוש בזהות של אדם אחר לצורך מיצוי נקודות זיכוי, הגדרת מדרגות מס נמוכות או קבלת פטורים אישיים נוספים (כמו פטורים הניתנים לאזרחים בגיל 60 ומעלה).
• אי־דיווח על הכנסות משכירות למגורים (מעל הסכום הפטור על פי חוק).

הליך פלילי בדיני המס אינו תחליף לחוב או לשומה אזרחית. על כן, כאשר מתקיים הליך פלילי בדיני המס, מתקיים בה בעת ועל פי רוב הליך אזרחי. כלומר בדרך כלל הענישה הפלילית תושת יחד עם דרישה להסדרת המחדל האזרחי כלומר תשלום החוב או שומת המס.

לעיתים הגבול בין אישום בסעיף 'טכני' ובין אישום בסעיף 'מהותי' הוא דק מאוד. האישום נקבע בסופו של דבר על סמך החלטת התובע המוסמך לכך. בעיקרון תיק חקירה המכיל עבירות טכניות, יוגש בלשכת התביעות של מס הכנסה ויתברר בדין בידי תובעים פנימיים. תיק חקירה המכיל עבירות מס מהותיות על פקודת מס הכנסה, יועבר למשרדי הפרקליטות הפלילית הרלוונטיים וייבחן. בסיום בחינת התיק ייתכן ויוגש כתב אישום. גם בחוק מע"מ יש הבדל בין עבירות טכניות למהותיות. בשונה ממס הכנסה לאגף המכס והמע"מ יש לשכת תביעות שמגישה הן את כתבי האישום הטכניים והן את המהותיים והחמורים.

כמי שמטפל שנים רבות בעבירות מס גם בתפקידי כחוקר ברשות המסים, גם במסגרת התמחותי בפרקליטות וגם בתפקיד עורך דין עצמאי, אני יכול לומר שמדובר בתחום מורכב ורחב עד מאוד, והוא כולל מאפיינים רבים נוספים שקשה לפרטם במאמר זה.

עבירות הלבנת הון – בזיקה לעבירות המס

עבירות הלבנת הון הן תחום הכולל סוגיות רבות. אנסה להאיר בזרקור על עבירות הלבנת הון אשר מקורן בעבירות מס. להלן שניים מהסעיפים הרלוונטיים בחוק איסור הלבנת הון הנוגעים לעניינו:

• סעיף 3(א) – העושה פעולה ברכוש אסור (רכוש שמקורו בעבירה, ששימש לביצוע עבירה או אִפשר ביצוע עבירה) במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, דינו עשר שנות מאסר או פי עשרים מהקנס.
• סעיף 4 – העושה פעולה ברכוש (מעל שווי מסוים), בידיעה שהוא אסור, דינו שבע שנות מאסר או פי עשרה מהקנס.

מבנה דו שלבי בעבירות הלבנת הון

כדי להרשיע אדם בעבירות לפי סעיפים 3(א) או 4 לחוק איסור הלבנת הון נדרשת לרוב פעולה ברכוש אסור. אם ישנן ראיות המצביעות על פעולה מכוונת להסתיר או להסוות את מקור הרכוש, אזי על התנהגות זו מפורטת הסנקציה  בסעיף 3(א). אם נעשתה פעולה ברכוש אסור בידיעה שהוא אסור וגם לא כדי להסתירו, אזי הסנקציה על כך מפורטת בסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

מה הן עבירות המקור הנחשבות כפעולה ברכוש אסור ששימוש בו עלול לגרור אישום על פי חוק איסור הלבנת הון? רשימת עבירות המקור נמנית בתוספת הראשונה לחוק וכוללת בין היתר:

• עבירות סמים קשות על פי פקודת הסמים.
• עבירות של סחר בכלי נשק על פי חוק העונשין.
• עבירות הימורים.
• עבירות שוחד.
• עבירה של קבלת דבר במרמה.
• עבירות הברחה לפי פקודת המכס.
• עבירות הקשורות לחשבוניות מס פיקטיביות או כוזבות בנסיבות מסוימות הן על פי חוק מע"מ והן על פי פקודת מס הכנסה.
• עבירות בעלות זיקה לדיווחים כוזבים בגין עסקאות נדל"ן בנסיבות מסוימות על פי חוק מיסוי מקרקעין.
• העלמת הכנסות בנסיבות מסוימות כאמור בסעיף 220 בפקודת מס הכנסה.

כלומר כאשר ישנן די ראיות להאשים בעבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה או 117(ב)/(ב1) לחוק מע"מ בנסיבות מסויימות (היקף, תדירות, חומרה, תחכום) ישנו מטעם המדינה, אינטרס לחקור ולהאשים גם בעבירות הלבנת הון. חוק איסור הלבנת הון מרחיב משמעותית את יכולת רשויות המדינה לחלט רכוש – שאינו  בהכרח רכוש הנובע ממעשי העבירה – מאותם עברייני מס ו"להוציא את בלעו של הגזלן מפיו".

עורך דין לעבירות מס

המרחק מהתנהגות 'טריקית' או 'אפורה ועד לכתב אישום חמור בעבירות מס או הלבנת הון אינו זניח. ועם זאת מומלץ לתכנן צעדים בקפידה ולהתייעץ עם איש מקצוע הבקיא בתחום כל אימת שעולה ספק בנוגע להתנהלות שלנו וחוקיותה. אם יש לכם סוגיה, שאלה או זקוקים לייעוץ מקצועי – אתם מוזמנים לפנות אליי – עורך דין אריאל נוטע.