מעשה שהיה כך היה, לפני כחודש ימים קיבלתי טלפון מרו"ח יורם חרפק (שותף במשרד רו"ח חרפק בלומנפלד ושות' מרחוב יצחק שדה בתל אביב) : "אריאל, אני צריך סיוע, ליחידה הארצית לשומה יש מוטיבציה מוגברת כנגד המיוצגת שלי"…
המיוצגת, הינה חברה בבעלות וניהול משפחתי, העוסקת בייבוא ושיווק מוצרים מעולמות האריזה, מקום מושבה הינו באזור תעשייה במרכז הארץ. מדובר בחברה ותיקה ומבוססת אשר לא הסתבכה מעולם עם רשות המסים.
מכירות ללא דיווח וניהול לקוי של מלאי
התברר לי, שעד למועד בו קיבלתי את שיחת הטלפון מיורם, תהליך הביקורת כלל כבר מספר דיוני שומה וכן מספר ביקורים של צוות הביקורת בשטחי העסק. ניכר היה שצוות הביקורת לא מוכן לזוז מעמדתו המבוצרת, אשר הינה מכירות ללא דיווח בהיקף של כ- 2 מ' ש"ח לארבע שנות מס. לא זו בלבד, אלא, שלדעת צוות הביקורת יש לפסול את ספרי המיוצגת, לאור לקות באופן ניהול המלאי וזאת למשך כל שנות הביקורת. המשמעות לכך מבחינת המיוצגת, קנס גבוה בנוסף לשומה, וסמכות פקיד השומה להגביל ניכויים, זיכויים וקיזוזים בשל פנקסים לא קבילים. בקיצור, מכה שעשויה לפגוע ביציבות החברה הותיקה והמבוססת.
כיוצא רשות המסים, שמכיר את הנפשות הפועלות ואת אופן עבודתן, שאלתי הראשונה הייתה: "האם התיק הגיע או עבר ליחידה הארצית מפקיד שומה חקירות.." לכך נעניתי בשלילה. את הסברה שלי אודות ביצוע הביקורת על ידי היחידה הארצית לשומה דווקא, אנצור בלבי 😉.
מכירות בשחור או התנהלות בתום לב?
לאחר כשתי פגישות שערכתי עם מנהלי המיוצגת, אשר כללו סיור במחסני החברה וקבלת חומרים רבים שהוחלפו כבר עם צוות הביקורת מטעם היחידה הארצית לשומה, נוכחתי, כי אכן ישנה בעיה באופן ניהול המלאי, חסרות אפוא בקרות ותהליך מלאי סדור, עם זאת, לאור ממצאי, לא היה ספק בליבי כי הכל נעשה בתום לב ולא לצורך "מכירות בשחור".
ברמת העיקרון "היחידה הארצית לשומה הוקמה על מנת להתמודד ולטפל בתיקים גדולים, בעלי מורכבות, ומאפיינים ייחודיים, שיש להקצות להם זמן עבודה ארוך מהרגיל… "[1] בפועל, מרבית התיקים שבהם היחידה הארצית לשומה וכן תחנת ביקורת פשיעה חמורה (המקבילה באגף מכס ומע"מ), מטפלות בהליך השומה האזרחי אשר נובע מחקירות מס פליליות. על כן, הגישה הבסיסית של המפקחים/מבקרים הינה "חשדנות מוגברת".
פסילת ספרים
פסילת ספרי נישום, זו סנקציה אזרחית, אשר ברמה העקרונית, מסמיכה את פקידי השומה או מנהלי המע"מ האזוריים, להוציא שומות על פי מיטב שפיטתם, כלומר, להתעלם מספרי הנהלת החשבונות של הנישום או העוסק, בתואנה כי לא ניתן להסתמך עליהם בשל חוסר היכולת לבקר תהליכי החברה תוך הסתמכות על הנהלת החשבונות. בין היתר, התולדה של פסילת הספרים, הינה שומת מיטב שפיטה אשר נבנית באמצעות אומדנים ותדריכים כלכליים ולא על פי התוצאות בפועל של הנישום/העוסק. כך, יכול להיווצר מצב, שמשמעויות הסנקציות שגוררת פסילת הספרים הינן כבדות משקל גם לעסקים ותיקים ומבוססים.
טיפול בפסילת ספרים והקטנת שומה
אופן הטיפול – לאחר שחפרתי בקבצי המלאי, והכנתי הסברים נאותים ומפורטים ללקויות בשם החברה המיוצגת, נפגשתי פעמים עם צוות הביקורת, וזאת על מנת לתווך ולהסביר בדיוק היכן נפלה השגיאה במסגרת ביקורתם. בנוסף, ייצגתי את החברה במסגרת השימוע לפסילת הספרים. שם, בנוסף, לטיעונים המשפטיים, שטחתי טיעונים טכניים אשר יש בהם להניח דעתו של פקיד השומה, כי אין זה המקרה לפסול את הספרים של החברה/מיוצגת.
התוצאה: הקטנת השומה לכדי חצי מהסכום הנדרש טרם התערבותי, וכן הסרת "איום" פסילת הספרים.
מרו"ח יורם חרפק נמסר: את אריאל אנו מכירים מתיקים קודמים שעבדנו בהם יחד, פליליים ואזרחיים. בתיק הנדון הוספתי את עורך דין אריאל נוטע לצוות מאחר ואני מכיר בשילוב הייחודי של איכויותיו ברמה המקצועית: הן רו"ח בעל ניסיון בביקורת ותהליכים, הן כעו"ד בעל התמחות בדיני מסים והן מתוקף ניסיונו כחוקר ברשות המסים. לאור התוצאה הסופית שהשגנו עבור החברה המיוצגת, בהחלט הייתה זו החלטה נבונה להסתייע בו.
[1] הציטוט הובא מדו"ח מבקר המדינה 65א (2014) רשות המסים בישראל-המאבק ב"הון השחור"- יחידות החקירות.