מטרתו של מאמר זה, הינה להפיג את הערפל הממסך את הדעות הרווחות (גם בקרב אנשי מקצוע: רו"ח ועו"ד) בהבנת הנושא – חשבוניות פיקטיביות.
חשבונית מס, הינה מסמך בעל מאפיינים חשבונאים, משפטיים, קנייניים חוזיים ועוד ועוד. מתוקף היותה כזו, הינה מסמך חשוב מאין כמותו וכדאי מאוד להכיר את מאפייניו ונגזרותיו בצד "האפל" של החוק.
מהי חשבונית פיקטיבית?
סעיף 2 לחוק מע"מ מטיל מס על עסקה בישראל.
עסקה מוגדרת בחוק מע"מ כמתן שירות או מכירת נכס בידי עוסק במהלך עסקו.
רבים נוטים "להתבלבל" ולחשוב כי אם דווחה החשבונית למע"מ על ידי העוסק שהוציא את החשבונית, היינו שולם עליה המס, אזי היא איננה חשבונית פיקטיבית.
אין זה נכון. אמיתותה של חשבונית איננה נבחנת באם דווחה או לא דווחה לרשויות. אלא, במהות העסקה שהחשבונית מגלמת.
לשם בחינת החשבונית בראי אמיתותה, כלומר האם היא אותנטית או פיקטיבית נשאל את השאלות הבאות:
- האם הייתה עסקה- עסקת אמת?
- האם פרטי העסקה- מהות השירות או הסחורות שנמסרו ומצויינים בחשבונית מלאים ונכונים?
- האם הצדדים לעסקה הינם הצדדים האמיתיים והמדוייקים שביצעו את העסקה?
- האם פרטי העסקה לרבות הסכום המגולם בחשבונית הינו מדוייק או שמא, מנופח ?
ככל שתשובה אחת מן השאלות ההלו נוטה ל- "לא", ישנו סיכוי שגופי האכיפה ינקטו עמדה לפיה החשבונית הינה פיקטיבית.
האם ניתן להאשים אדם בקבלת חשבונית פיקטיבית ללא ידיעתו?
לעיתים, עלול להיווצר מצב לפיו עוסק/נישום מקבל שירות או רוכש נכס מסויים, ומקבל תמורתו חשבונית פיקטיבית ללא כל כוונה להתחמק מתשלום מס ואפילו לפעמים בתמימות.
איך זה קורה אתם שואלים?
בקלות רבה, העוסק אינו יודע כלל שמדובר בחשבונית שהינה פיקטיבית. למשל, קבלן מקבל שירות מקבלן משנה לעניין אינסטלציה, כאשר החוזה ביניהם והן החשבונית שנמסרה לקבלן לא קשורה לנותן השירות, באופן שלזה אין כל סמכות או ייפוי כח למסור את החשבונית וכמובן אין לו כלל קשר משפטי כגון בעלות, נושא משרה, עובד בכיר שרשאי למסור חשבונית מס מטעם עוסק זה. ובמצבים מסויימים, עלול אותו תם שקיבל את השירות ואת החשבונית הפיקטיבית, למצוא את עצמו בחקירת מע"מ. בסיטואציה שכזו, חשוב מאוד להסתייע בעו"ד למס ערך מוסף, שמתמחה בחשבוניות פיקטיביות ובקיא בסוגיות הרלוונטיות. על מנת שידברר את מקזז/מקבל החשבונית הפיקטיבית ובסיטואציות דומות ידאג וישאף שלא ייפתח תיק פלילי למיוצגו בשל קיזוז החשבונית הפיקטיביות.
קיזוז חשבוניות פיקטיביות והתייחסות מס הכנסה
ההיבט האכיפתי האזרחי בגין קיזוז חשבונית מס פיקטיבית לשם דרישת מס התשומות המגולם בה, יתממש לרוב בדמות שומת תשומות לעוסק. אפילו אם זה שקיבל את החשבונית לא ידע ולא יכול היה לדעת כי מדובר בחשבונית פיקטיבית.
חשוב להדגיש ולציין בזאת, כי התייחסותו של אגף מס הכנסה ומסוי מקרקעין הינה שונה מזו של מע"מ ואסביר, בעוד אגף מס ערך מוסף, פוסל כל חשבונית פיקטיבית על הסף כפי שהסברתי לעיל המשמעות הינה כמעט תמיד שומת תשומות וכן לעיתים אף בנוסף תיק מע"מ פלילי למקבל/מקזז החשבונית הפיקטיבית, במס הכנסה ההתייחסות האזרחית הינה סבירות ההוצאה. כך, מס הכנסה עשוי להכיר כהוצאות חשבוניות פיקטיביות, לעיתים אפילו אם יצא בגין אותן חשבוניות תיק פלילי של מס הכנסה בעצמו לדורש החשבונית. שימו לב, מס הכנסה בהליך הפלילי עשוי להוציא תיק אשר יבשיל לכתב אישום בגין שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות, בעוד ההליך המקביל בתוך מס הכנסה, ההליך האזרחי עשוי לקבל את ההוצאה הנובעת מהחשבוניות הפיקטיביות כהוצאה מוכרת בידיי הנישום. מוזר … קיימת חוסר סימטריה בהיבטי החשבוניות הפיקטיביות בין שני האגפים ובייחוד כאשר עסקינן בהליכים אזרחיים אגב חשבוניות פיקטיביות.
כאשר קבלן בונה בניין, ושוכר לשם בניית השלד למשל קבלן משנה לביצוע העבודות, בכל חודש מוסר קבלן המשנה חשבונית מס לקבלן, עשוי אגף המכס והמע"מ לטעון כי מדובר בחשבונית פיקטיבית, יפסול אותה אזרחית ויוציא בגינה שומת תשומות למקבל/מקזז החשבונית. כמובן שלשם פסילת החשבונית או ביסוס העמדה כי הינה פיקטיבית יצטרך מע"מ לאסוף ראיות. יתר על כן, וכפי שציינתי לעיל, ייתכן אף שתפתח כנגד הקבלן שקיבל את החשבונית חקירת מע"מ פלילית.
מצדו השני של הכביש ברחוב המסים, כאשר אגף מס ההכנסה חושד כי נישום/חברה השתמש בחשבונית פיקטיבית להגדלת הוצאותיהם ובכך הביא להקטנת חבות המס. יבחן הוא, ברמה האזרחית את סבירות היקף ההוצאה ביחס לאותו הבניין. רוצה לומר, שלא יהא זה סביר מבחינת מס הכנסה שקבלן שבנה בניין בכ- 20% עלות מכר. כלומר, למרות שהקבלן השתמש לכאורה בחשבוניות פיקטיביות על מנת לנפח את הוצאותיו, יבחן מס ההכנסה האזרחי את היקף עלות המכר בגין בניין אותו בניין, ובהתאמה יכיר לו בהוצאות לפי סבירותן וללא קשר למהות החשבונית בה השתמש. ראוי לציין ולהדגיש, כי לא כך היא במסגרת ההליך הפלילי במס הכנסה. שם, בדומה להליך הפלילי במע"מ כן תפסלנה חשבוניות המס הפיקטיביות ועשויה להתקיים חקירה במס הכנסה והליך פלילי אשר בגינו יוגש כתב אישום ואף תינתן הרשעה. אציג זאת לשם ההמחשה:
משמעות החשבונית הפיקטיבית ביחס להליך ולאגף
בהליך אזרחי
אגף מס ההכנסה: ייתכן ופקיד השומה יקבל את החשבוניות כהוצאה חרף היותן פיקטיביות. וזאת לאור הסתכלות כלכלית במשקפיים של סבירות ההוצאה.
אגף המכס והמע"מ: לא סביר שממונה מע"מ האיזורי יקבל את דרישת מס התשומות בחשבוניות הפיקטיביות. לרוב יוציא תחתן שומת תשומות או או אפילו כפל מס תשומות לפי ס' 50 לחוק מע"מ. *סייג – חריג בפס"ד מ.א.ל.ר.ז שבהמשך.
בהליך פלילי
אגף מס ההכנסה: לא סביר שפקיד שומה חקירות אזורי במס הכנסה יקבל את החשבוניות הפיקטיביות ולא יפתח בחקירה פלילית אשר בסופה ייתכן שיוגש כתב אישום לבית משפט.
אגף המכס והמע"מ: לא סביר שממונה חקירות אזורי במע"מ לא ינהל חקירה כנגד מקזז חשבוניות פיקטיביות וייתכן שיוגש לבסוף כתב אישום. *סייג – תלוי היקף המע"מ בחשבוניות הפיקטיביות.
- הערה – הנאמר לעיל לוקח בחשבון כי החשבוניות הינן פיקטיביות בהכרח. במציאות, ייתכן ורשות המסים לא תצליח לעמוד בנטל הנדרש על מנת להוכיח כי החשבונית הינה פיקטיבית. לחלופין, ייתכן שרק ברמה האזרחית תפסל החשבונית וברמה הפלילית לא תצליח הרשות כאמור לעמוד בנטל הרובץ עליה להוכיח שהחשבונית הינה פיקטיבית וכך ייסגר ההליך הפלילי או שלא ייפתח מראש.
הקורא שהתאמץ והגיע עד הלום במאמר, ודאי שואל עצמו כעת, איך הוא יכול להימנע מלהיכנס למסכת החשבוניות הפיקטיביות הללו, הרי טוב לא יצא לו מהן ואיך הוא יכול לבטח עצמו מפני תיק אזרחי או פלילי כאשר אין לו שום רצון לדרוש או לקזז חשבוניות פיקטיביות. התשובה לכך מסתתרת בפסיקה.
מה בעצם מצפה רשות המסים מציבור העוסקים/נישומים בהקשר לחשבוניות פיקטיביות?
האם רשות המסים מטילה על כל עוסק/נישום לחקור אודות כל חשבונית אותה דורש בניכוי ? – התשובה היא כמעט.
איך אמנע מלקבל חשבונית פיקטיבית?
בפס"ד מ.א.ל.ר.ז נקבע כי המבחן באם החשבונית הינה פיקטיבית או לא, הינו המבחן "האובייקטיבי".
בפס"ד מ.א.ל.ר.ז נקבע כי המבחן באם החשבונית הינה פיקטיבית או לא, הינו המבחן "האובייקטיבי".
כלומר, אם החשבונית הינה כוזבת/פיקטיבית על פי הפרמטרים האובייקטיביים שסקרתי לעיל, וזאת אף ללא קשר לשאלה אם העוסק שביקש לנכות את מס התשומות בחשבונית ידע או לא ידע כי מדובר בחשבונית פיקטיבית, זה יהא המבחן לפיו אגף המכס ומע"מ יפעל עת מוציא הוא שומת תשומות (אזרחית) למקזז החשבונית (לעוסק שקיבל את החשבונית).
המשמעות היא, שמע"מ ידרשו לקבל ממקזז/מקבל החשבונית הפיקטיבית את המע"מ שדרש בחזרה. על כן, במקרים כאלו, שהינם שכיחים ישנה רלוונטיות רבה להסתייע בעו"ד לענייני מע"מ אשר יוכל לשטוח את טענותיו של הצד שניכה את מס התשומות בחשבונית בפני הגורמים הרלוונטיים במע"מ. יתר על כן, יוכל עורך דין לענייני מע"מ פליליים, במקרים מסוימים להביא לכך שלא תפתח חקירה פלילית למקזז החשבונית בנוסף לשומה האזרחית, ואילו כן תפתח, אזי יוכל עורך הדין למע"מ למצות את ההליך באופן שייטיב עם לקוחו בין היתר במובן של קיצור ההליך או נקיטת בקשה לכופר כסף וכיוצ"ב. הכל כמובן תלוי מצב ונסיבות.
עוד נקבע בפס"ד מ.א.ל.ר.ז חריג. חריג מצומצם שיש להשתמש בו לעיתים נדירות: מקרים כאלו יחולו למשל שעה שהנישום הוכיח כי לא התרשל ונקט את כל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק.
במילים אחרות, על עוסק שמקבל חשבונית ודורש את ניכוי מס התשומות הגלום בה, מוטלת האחריות לוודא כי החשבונית אינה כוזבת או פיקטיבית. וזאת לשם התרת ניכוי מס התשומות שמגולם בחשבונית. או מניעת שומה שעשויה להתגלגל לפתחו ביום מן הימים.
בדיקות שכדאי לבצע בטרם מקבלים חשבונית מס
אין רשימת מכולת או רשימה סגורה לפיה יפעל העוסק ויותר לו ניכוי מס התשומות גם אם החשבונית מבחינה אובייקטיבית הינה פיקטיבית. כל מקרה לגופו, עם זאת, ולשם ההליכה על הצד הבטוח של החשבונית, יש לבצע את הבדיקות הבאות בטרם קבלת חשבונית מס:
- אם מדובר בחשבונית של עוסק שהינו חברה בע"מ, אזי יש לוודא כי מי שמסר לכם את החשבונית רשאי לעשות כן. במקרה הצורך לדרוש ממנו ייפוי כח חתום מן החברה ולצלם את תעודת הזהות שלו, על מנת שיהיה לכם תיעוד מתאים לחפותכם. אם עולה ספק בידכם, ניתן לבקש לשוחח עם מייצג החברה לרשויות, או עם בעלי החברה. כדאי תמיד לתעד את השיחה.
- לבקש תעודת זהות וייפוי כח מטעם החברה למוסר החשבונית (מקבל התמורה), לצלמה ולהותיר לכך תיעוד.
- יש לבדוק את מצב סטטוס החברה במס הכנסה (באתר רשות המסים) האם פתוחה, רשאית לפעול ? כמו כן, יש לבדוק האם קיים לחברה פטור מניכוי במקור, זאת חובה המוטלת על נישום דרך קבע כאשר מגיע המועד לתשלום בגין החשבונית.
- בעת הצורך לבדוק נסח בעלויות באתר רשם החברות במרשתת. עושים זאת באמצעות הפקת נסח חברה בקישור הבא.
- יש להיות ערים לאופן התשלום בגין הסחורה או השירות, ככל שניתן להתחקות אחר התשלום כך יותר בטוח. כלומר, העברה בנקאית לחשבון המזוהה עם שם העוסק/חברה/נישום שבחשבונית המס יוכל להפחית משמעותית את החשש כי מדובר בחשבונית פיקטיבית.
- יש לשים לב להוראות והנחיות חוק המזומן, ובוודאי לא לשלם במזומן ללא קבלת קבלה המעידה על אופן התשלום.
עוסקים אשר בטוחים שזהו תפקידו של רו"ח החשבון שלהם, לבדוק את אמיתות החשבוניות, מוזמנים לפנות אליו והוא יסביר לכם בדיוק, מדוע אין זה מתפקידו. כאשר אתם מקבלים חשבונית מספק או קבלן משנה, על ידי פלוני אלמוני, עליכם מוטלת החובה והאחריות לברר את הבירורים
- יש לשים לב, כי מי שדורש תשומות מחשבוניות שרשות המסים מתייחסת אליה כחשבונית פיקטיבית, עלול למצוא עצמו למול מע"מ או מס הכנסה, בשני הליכים שונים בתכלית: הליך שומה – הליך אזרחי וכן הליך פלילי אשר יכול להוביל חלילה להגשת כתב אישום ולבסוף להרשעה שעונשים כבדים בצידה.
- הידע והניסיון שצבר עו"ד ורו"ח אריאל נוטע במסגרת עבודתו ברשות המסים, הן במחלקות אזרחיות, והן בפליליות, מהוות ערך מוסף רב למי שמתמודד מול הרשות בחשד שדרש מס תשומות או שהשתמש לשם הגדלת הוצאותיו באמצעות חשבוניות פיקטיביות.
עורך דין אריאל נוטע – ייצוג עם ידע וניסיון
לעו"ד נוטע יש את היכולת לתווך ללקוח את המציאות כהווייתה ובכך להפחית מהלחץ וחוסר הוודאות שמאפיינים הליכים שכאלו מול גופים ממשלתיים חזקים ואיתנים. שנית, יש לעו"ד נוטע את הידע והניסיון למצוא את הדרך, במקרים רבים, עוד בשלב מוקדם של ההליך, להפחית את הסבירות לכתב אישום בגין עבירות של חשבוניות פיקטיביות.
